איך לבחור גיטרה קלאסית למתחילים : מדריך שטוחן את כל השאלות !

בחירה של גיטרה קלאסית למתחילים יכולה להרגיש כמו מבוך. המוכר זורק שמות של מותגים, מדבר על עצים, טווחי מחירים, מידות, ופתאום כל הגיטרות נראות אותו דבר. בפועל, כמה החלטות חכמות בהתחלה עושות את ההבדל בין כלי שמעלה אבק בפינה לבין גיטרה שכיף לגעת בה כל יום ופותחת דלת לעולם מוזיקלי שלם.

המטרה היא לא להפוך ללותר מקצועי, אלא להבין מה באמת חשוב ומה סתם רעש שיווקי. עם קצת סדר בראש, אפשר לצאת מהחנות עם גיטרה שמרגישה נוחה בידיים, נשמעת טוב, עומדת בתקציב, ובעיקר – נותנת מוטיבציה להמשיך לנגן גם כשהאצבעות קצת כואבות בהתחלה.

קודם כל: מה זה בכלל גיטרה קלאסית ולמי היא מתאימה

גיטרה קלאסית היא הגיטרה עם המיתרים הניילוניים, הצוואר הרחב יחסית והצליל הרך. זו הגיטרה שרואים בשיעורי גיטרה בבתי ספר למוזיקה, בשיעורי קונסרבטוריון, ובלא מעט סלונים בארץ. היא נחשבת לכלי הכי ידידותי להתחלה, בעיקר כי המיתרים פחות כואבים על האצבעות בהשוואה לגיטרה אקוסטית עם מיתרי מתכת.

הגיטרה הקלאסית מתאימה למי שרוצה ללמוד יסודות כמו קריאת תווים, טכניקת יד ימין מסודרת, נגינת שירים ישראליים רגועים, פלמנקו, קלאסי ועוד. אפשר לנגן עליה גם שירים "מדורת שבת" רגילים, אבל מי שמכוון מראש לרוק כבד וסולואים חשמליים כנראה ירגיש שהיא עדינה מדי. עדיין, בתור נקודת פתיחה, הרבה מורים ממליצים להתחיל עם קלאסית כדי לבנות בסיס טכני טוב.

עוד עניין חשוב הוא הסאונד. גיטרה קלאסית נותנת צליל חם, עגול, כזה שמתאים לסלון, לשיעורים, לחדר שקט. אין בה את הנפח והברק של גיטרה אקוסטית, אבל יש בה משהו אינטימי יותר. מי שמתחבר לסגנון הזה בדרך כלל ירגיש מהר מאוד שהכלי "מדבר" אליו.

תקציב: כמה צריך לשים בלי לצאת פראייר

אחת השאלות הראשונות שעולות היא כמה צריך להשקיע בגיטרה קלאסית למתחילים. בשוק אפשר למצוא גיטרות במחירים מצחיקים, וגם כאלה שעולות כמו חופשה בחו"ל. למתחילים, אין באמת סיבה לקפוץ ישר לכלי יוקרתי, אבל גם לא כדאי ליפול על גיטרה זולה מדי שפשוט לא מנגנת כמו שצריך.

בדרך כלל, יש שלושה טווחי מחיר ריאליים למתחילים. בטווח הנמוך לגמרי, מדובר בגיטרות "צעצוע" שנראות כמו גיטרה אבל מרגישות כמו פלסטיק עם מיתרים. שם בדרך כלל האקשן גבוה, הצליל חלש, והכיוון לא מחזיק. בטווח הביניים, כבר מתחילים לראות כלים סבירים לגמרי לשיעורים ולבית. בטווח הגבוה למתחילים, מדובר בגיטרות שכבר נותנות צליל עשיר יותר, נוחות טובה ועמידות לאורך זמן.

הטריק הוא להבין שלא חייבים לשלם על הלוגו על הראש >>> יש מותגים פחות מוכרים שנותנים תמורה מעולה לכסף. עדיף להשקיע קצת יותר בגיטרה שמרגישה נוחה ויציבה, מאשר לחסוך כל שקל ולהתבאס אחרי חודש שאין חשק לגעת בכלי. בפועל, גיטרה סבירה למתחילים יכולה ללוות גם כמה שנים טובות בלי צורך לשדרג מיד.

גודל ומידות: שלא יקרה מצב שהידיים נלחמות בכלי

גיטרה קלאסית למתחילים מגיעה בכמה מידות שונות, וזה קריטי במיוחד לילדים ולמי שיש ידיים קטנות. המידה הסטנדרטית נקראת 4/4 והיא מתאימה לרוב בני הנוער והמבוגרים. לילדים יש מידות קטנות יותר – 3/4, 1/2 ואפילו 1/4 – בהתאם לגובה ולגיל. מורה טוב בדרך כלל יודע להמליץ על המידה הנכונה, אבל בחנות חשוב גם לבדוק פיזית.

כשמחזיקים את הגיטרה בישיבה, חשוב שהיד השמאלית תצליח להגיע בקלות לסוף הצוואר בלי שהכתף תתאמץ בטירוף. אם צריך למתוח את כל הגוף כדי להגיע לפרטים, המידה גדולה מדי. מצד שני, גיטרה קטנה מדי עלולה להרגיש כמו צעצוע, והצליל שלה בדרך כלל פחות מלא. השאיפה היא למצוא איזון – כלי שנוח להחזיק, אבל עדיין מרגיש כמו גיטרה אמיתית.

עוד נקודה היא רוחב הצוואר. בגיטרות קלאסיות הוא רחב יותר מאקוסטיות, וזה מעולה ללימוד, כי יש יותר מקום בין המיתרים. למי שיש כפות ידיים קטנות במיוחד, שווה לבדוק דגמים עם צוואר קצת צר יותר בתוך העולם הקלאסי. לא חובה ללכת על זה, אבל אם יש תחושה קבועה של "אין מקום לאצבעות", אפשר לחפש דגם ידידותי יותר.

נוחות נגינה: אקשן, צוואר ותחושת ידיים

נוחות נגינה היא אולי הפקטור הכי חשוב למתחילים. כלי לא נוח מייצר תסכול, גם אם הצליל שלו מעולה. אחד המושגים שחוזרים על עצמם הוא "אקשן" – המרחק בין המיתרים ללוח האצבעות. אקשן גבוה מדי אומר שצריך ללחוץ חזק, היד מתעייפת מהר, והאקורדים צורבים באצבעות.

בחנות, כדאי לבדוק איך זה מרגיש: לוחצים על כמה אקורדים בסיסיים, עושים מעבר בין פרטים שונים, ושמים לב אם צריך להפעיל כוח מיותר. אם האקשן גבוה בצורה קיצונית, אפשר לפעמים לסדר את זה אצל כיוון מקצועי, אבל אם מדובר בדגם שנולד ככה, עדיף לעבור הלאה. גיטרה נוחה אמורה לאפשר נגינה רכה יחסית, במיוחד בחלקים הראשונים של הצוואר.

גם עובי הצוואר משפיע. צוואר עבה מדי יכול להקשות על סיבוב היד, במיוחד בתחילת הדרך. לא צריך להיות מומחה כדי להרגיש – פשוט מחזיקים את הגיטרה כמה דקות, מנגנים רצף אקורדים, ובודקים אם יש תחושת מאמץ מוזרה באגודל או בשורש כף היד. אם אחרי שתי דקות כבר מרגישים "די, כואב לי", משהו שם לא יושב טוב.

סאונד וחומרי גלם: עצים, לוח תהודה וכל השיחה המקצועית

הצליל של גיטרה קלאסית מושפע מאוד מסוג העץ שממנו היא בנויה. בחלק העליון, לוח התהודה, יש בדרך כלל שני סוגי עצים עיקריים: ספרוס (אשוח) או סידר (ארז). ספרוס נותן צליל בהיר ומדויק יותר, סידר נוטה להיות חם ורך. למתחילים זה לא תמיד קריטי, אבל באוזן אפשר לשמוע הבדל אם משווים כמה גיטרות אחת ליד השנייה.

בדגמים הזולים, הרבה פעמים מדובר ב-laminate – שכבות עץ מודבקות. זה פחות יוקרתי מעץ מלא, אבל גם יותר עמיד לשינויים של מזג אוויר ולחות, מה שממש לא רע בארץ. בדגמים יקרים יותר, לוח התהודה עשוי עץ מלא, מה שנותן בדרך כלל תגובת צליל יותר חיה ועמוקה. בתור התחלה, laminate איכותי לגמרי מספיק, כל עוד הכלי בנוי טוב.

חשוב גם להקשיב לא רק לעוצמה, אלא לאופי הצליל. האם הוא מאוזן בין הבסים לגבוהים, או שיש תחושה שהכל "בוץ" או להפך – דק וצורם. כדאי לנגן גם אקורדים וגם צלילים בודדים, ולשמוע אם הגיטרה "נפתחת" כשמנגנים קצת חזק יותר. אין חובה להבין מילים מקצועיות, האוזן בדרך כלל יודעת להגיד אם משהו מרגיש נעים או לא.

מותגים, חנויות ויד שנייה: איפה לא ליפול

בעולם הגיטרות הקלאסיות יש כמה מותגים חזקים שמוכרים כמעט בכל חנות. אין חובה ללכת על השם הכי נוצץ, אבל כן כדאי להתרחק מדגמים עלומים שקופצים רק באתרי צעצועים. מותג מוכר בדרך כלל אומר בקרת איכות בסיסית, גימור סביר ושירות במקרה של תקלה. זה לא מבטיח שהדגם הספציפי יהיה מושלם, אבל מוריד סיכוי להפתעות לא נעימות.

בחנות, מומלץ לבחור מקום שמתמחה בכלי נגינה ולא רק "מוכר הכל מהכל". חנות טובה תציע כיוון בסיסי לגיטרה, תחליף מיתרים אם צריך, ותיתן גם אחריות. לפעמים שווה לשלם קצת יותר בחנות עם שירות טוב, מאשר לחסוך כמה שקלים ברכישה אנונימית בלי גב.

יד שנייה יכולה להיות דיל מעולה, אבל דורשת קצת יותר תשומת לב. חשוב לבדוק שאין סדקים בגוף, שהצוואר לא עקום, שהמפתחות מסובבים חלק, ושאין רעשים מוזרים כשמנגנים. אם יש מורה בתמונה, אפשר להגיע עם הכלי לשיעור ולקבל חוות דעת מקצועית. לפעמים גיטרה יד שנייה ברמה גבוהה תנצח בקלות גיטרה חדשה וזולה.

אביזרים שחובה וכדאי: לא רק הגיטרה עצמה

כשקונים גיטרה קלאסית למתחילים, כדאי לקחת בחשבון גם כמה אביזרים בסיסיים. הדבר הראשון הוא כיסוי – נרתיק מרופד שיגן על הכלי בדרך לשיעורים ובחזרה. לא חייבים קייס קשיח מהיום הראשון, אבל תיק טוב עם ריפוד ורצועות גב עושה את החיים הרבה יותר פשוטים.

פריט נוסף שהוא כמעט חובה הוא טיונר – מכשיר או קליפס קטן שמתחבר לראש הגיטרה ועוזר לכוון בקלות. יש אפליקציות לטלפון שעושות חלק מהעבודה, אבל טיונר פיזי בדרך כלל מדויק ונוח יותר. כיוון נכון הוא הבסיס לצליל טוב, וגם למוטיבציה להמשיך להתאמן.

שווה לחשוב גם על סטנד פשוט כדי שהגיטרה לא תסתובב על המיטה או תישען על הקיר בצורה מסוכנת. גיטרה שנמצאת על סטנד בסלון או בחדר נלקחת ליד הרבה יותר מאשר כלי שמוחבא בארון. בנוסף, מיתרים ספייר, פלקטרים למי שאוהב, ומגבת קטנה לניקוי מהיר אחרי נגינה – כל אלה דברים קטנים שעושים את החוויה יותר זורמת.

ראו כאן באתר היבואן מבחר ענק של גיטרות קלאסיות, ציוד הגברה וכלי נגינה.